העדכון עדכן את כל העדכונים שעדכנו את...לא חשוב.

עדכונים!~ ^0^

1. הכנות לקוספליי:
פאה - לחכות למישלוח
מגפיים - למצוא משהו
בדים - ללכת לקנות

2. קאברס:
edge - edit
BYE NOW!
Change Myslef
Break Out + Black Rain
Best Friend (להקדיש למישהו XD)
לסיים את הסרטון הראשון בפרוייקט!
לחשוב על הסרטונים של My Dear Maria., Kamisama Hitotsu Dake, Wish In the Blood.

3. דברים אחרים:
להבין מה קורה עם המחשב שלי ולתקן זאת
למחוק דברים כדי שיהיה לי יותר מ-1GB במחשב

יאיייייי 3> (חירפון של רגע)

שימחתי את מריה~ איזה כיף 3>

בכל מקרה, החלטתי שהגיע הזמן לרוקן את הפלאפון קצת ולהכניס שירים חדשים. מסתבר בסוך שהיה לי איזה וידאו שתפס לי 200MB! עכשיו אני מבינה למה היו לי רק 103 שירים XD עכשיו אני יכולה לשים עוד לפחות 10...
וגם הסתכלתי קצת בסמסים (למחוק דברים שלא צריך לראות) ובתמונות, ומצאתי טונות של תמונות של עצים מכופפים, שלמרבה ההפתעה יש לי אובססיה אליהם 3> ממייפל סטורי כמובן. יש שם עץ מכופף ב-90 מעלות ואיכשהו התאהבתי בדבר הזה. יופי, לא רק שאני מתאהבת בדמויות מצויירות, עכשיו זה גם עצים, מכופפים ומופיעים במייפל.

והנה אוסף העצים המכופפים שלי:


(27.10.2009)

למרות שעברתי שם מיליון פעם,
בחיים לא ראיתי את העץ הזה.
אולי זה כי הלכתי מהצד השני...
ליד איזה בית בדרך הביתה.

(17.11.2009)

עוד אחד בדרך הביתה, ליד הבית
של טלי. הוא היה משהו כמו 47
מעלות אבל לא רואים את זה
בתמונה. לעזאזל, למה לא 50?!

(17.11.2009)

כמה מטרים אחרי העץ הקודם. טלי
אמרה לי שהיא טיפסה עליו כשהיא
הייתה קטנה אבל לא נראה לי שבגלל
זה הוא מכופף ככה, כי היא רזה. מאוד.

(09.02.2010)

זה העץ הכי עקום ומאגניב שראיתי בחיים!
זה היה בטיול השנתי לחרמון באכסניה...
הוא מכופף ב-90 מעלות אבל אחרת ממה
שאני רוצה...בדרך למצוא את העץ המושלם!

(24.02.2010)

עץ שלא סתם מכופף ב-90 מעלות, אלא
אחרי ה-90 מעלות יש עוד כיפוף ב..פחות
מעלות #$%^&* לעזאזל! אבל עדיין זה
היה עץ מאגניב. אני מקווה שאני אמצא
את העץ המושלם XD כי אני חסרת חיים

אינטרנט מהיר 33333>

יש לי אינטרנט מהיר ולכם לא ם:
האמת שלכל אדם שני במדינה הזאת שיש לו אינטרנט, יש לו אינטרנט מהיר..
אבל מה אכפת לי, עכשיו במקום 2.5GB יש לי 10~~~~ואף אחד לא יגיד לי שיש לו יותר~
ועכשיו במקום לחכות שעות להורדה של סינגל אחד מיסכן זה לוקח שניות~

אוקיי, כמה דברים:

1) קבוצות - זה מתחיל לצאת משליטה.
כמו שאמרתי בכיתה שלי הכל התחיל להסתבך. עכשיו במקום 2 קבוצות אנשים רבים גם אחד עם השני בתוך הקבוצה ואני עדיין זאת שתקועה באמצע. במקום להשלים, אנשים פשוט רבים עם עוד ועוד אנשים עד שבסוף - אני אומרת לכם - זה יצא משליטה.
מריה אמרה לי להיזהר מהתקופה הזאת של השנה כי בדרך כלל אצלנו בסוף השנה רבים, וזה נכון.
לי היה קשה מאוד להחזיק חברויות בשנים קודמות ובשנה שעברה מאוד השתדלתי לא להיכנס למריבות, אבל לא שמתי לב שאני פשוט נותנת לאנשים לדרוך עליי. אנשים ידעו שהם יכולים להתווכח איתי על כל דבר קטן ובסוף אני תמיד אוותר על העקרונות שלי ואתנצל.
לא משנה מי הצד החזק והחלש במריבה (ככה אני קוראת לזה. אני מתכוונת כמובן לצד שהחליט לא לדבר עם השני והצד שלא יודע מה הוא עשה ואיך לתקן זאת) תמיד הרגשתי שאני הצד החלש, שתמיד נמצא בחוץ ותמיד צריך להתנצל גם אם כל העולם חוץ מהצד השני חושב שאני צודקת.
אני יודעת שעם חברים צריך להתפשר, אבל לא עד כדי כך.

היום, לנה החליטה שבא לה להרחיק אותי מה"קבוצה" (שאני כבר לא בטוחה איזו קבוצה זאת) האחרת של החברות שלי. אז היא פשוט לקחה לי את כל הדברים ושמה בשולחן שלה, רצתה שאני אנטוש אותן ואבוא לשבת לידה.
כמובן שאני לא מוכנה לוותר אז פשוט נשארתי במקום גם כשהיא לקחה לי את הפלאפון ו"איימה" שהיא תשמיע את השירים היפנים והמאגניבים שיש לי שם בקולי קולות~
ובזמן שאני צועקת לה "תכבי את זה!" מריה ביקשה את האוזניות. בהתחלה סתם צחקתי איתה ואמרתי לה "לא..אי אפשר XD" אבל בסוף זה הגיע אליה.
באותו שלב כבר לא היה אכפת לי, שכולם מצדי יקחו לי את כל הרכוש, ישמידו/ישרפו/יזרקו מהחלון/יטביעו אותו לא יודעת איפה. אני כזאת שלא אוהבת שלוקחים לה דברים.
התיישבתי על שולחן בצד. אם לנה מנסה למשוך אותי לכיוון אחד אבל מצד שני גם מריה חברה שלי, אני לא יכולה פשוט לנטוש אותה וללכת ללנה. אז במצב הזה אני פשוט מתרחקת.
נמאס לי כבר להיות זאת שתקועה באמצע. תאמינו לי, להיות נגד כולם זה הרבה יותר פשוט.
אתה לא צריך לדבר עם אף אחד, להיות עסוק רק בעצמך ולהיות בטוח שלאף אחד לא אכפת.
להפתעתי דווקא לאנשים כן היה אכפת שאני בצד, שזה משהו חדש.
אני לא אגיד מי, אבל תמיד כשהמישהו הזה עצוב/חולה, תמיד כ-ו-ל-ם שמים לב. כשהבנאדם הזה עצוב, כל החברים שלו יבואו וישאלו מה קרה, איך אפשר לעזור וכ'ו. גם אם הוא יגיד ששום דבר, עדיין הם ימשיכו ויעזרו לו עד שהוא יתעודד. אם הוא חולה, הם יתקשרו אליו ויבקרו אותו ויהיו ביניהם שיחות קורעות שאני אשמע עליהן יום אחרי זה.
אבל כשאני עצובה? רק למעט אנשים אכפת, ואני מאוד מעריכה אותם. אני יודעת שאני לא יכולה לבוא ולדרוש מאנשים לשים לב אליי. הרי אני זאת שרציתי לשבת בפינה. אבל אם הייתי ממשיכה להיות שם כבר הייתי נקרעת.

2) קוספליי~
אני בקאסט~ יאי D:
אנשים נחמדים, הכל טוב ויפה P: ופה אני באמת לא הולכת להתלונן, רק להזכיר לעצמי שאני צריכה להתחיל לעשות משהו עם זה כבר! אני מקווה שירשו לי ללכת למפגש הזה כדי לעשות צילומים..

3) רשימה! ~הזכויות שמורות למריה חברה לבלוגים ורודים בע"מ~
מריה, איזו השראה לרשימה ארוכה הבאת לי:
(ולא, אני לא הולכת לכתוב פה לקנות 3 חלב, או במקרה שפעם אחת קרה בטעות, 33 חלב)

~להתחיל לעבוד על הפרוייקט (Kesenai Tsumi - ISTV) וזה כולל הקלטה.
~ואם כבר מדברים, להקליט את כל השירים האחרים לפרוייקט, לחשוב על קישור בין 2 סרטונים,להקליט את Break Out, BYE NOW!, CHANGE MYSELF, לערוך את השירים שכבר הקלטתי (+AutoTune)
~לסיים להתכונן למבחן בהיסטוריה
~להתכונן למבחן בפיזיקה שממנו הברזתי (אם הוא יתן לי לעשות אותו בכלל)
~להתכונן למתמטיקה (וזה כולל טונות של דפים וספרי בני גורן)
~לקצר את הפוני בחזרה
~להגיד ל-*********** (מקרר) ש- ********************** (אני רוצה שניצל)
~לקחת את ה**************** (שניצל)
~להעביר כבר שירים לטלפון
~לשחק בכל המשחקים ב-escapefever
~למחוק כמה דברים כי אין לי זיכרון במחשב יותר
~למצוא כינוי חדש ומגניב למסן
~לסדר את כל הפתקים שיש לי מהשנים האחרונות בצורה נורמלית
~לסדר בתיקיה את הדפים של פיתוח קול
~למצוא אומץ ולשיר למישהו O_O

וואו. באמת שאין לי שם לפוסט.

וגם מריה מכריחה אותי לכתוב.
אני יודעת שאחרי זה היא תבוא אליי בטענה שאני יכולה לכתוב מה שאני רוצה, או לא לכתוב במקרה שלי אבל היא מכריחה אותי בכל זאת XD
אז! כדי להסיח את הדעת מהדברים הלא חשובים שכתובים למעלה אני כותבת בכתב ענק.
זה כיף. המממ...אנשים חושבים שאני מאוהבת O_O אינלי מושג מאיפה הם קיבלו את הרעיון הזה.
וזה מזכיר לי, טלי - למרות שאין לך מחשב ואני יודעת שאת לא קוראת את זה - תפסיקי לתת לאנשים רעיונות XDD
אני צריכה דחוף להפסיק לתת לאנשים כל כך הרבה פרטים או שבסוף הם יגלו עליי דברים שאני לא רוצה שיגלו X:

בבצפר לא יכול להיות יותר מעצבן מזה. עוד ריבים, עוד מבחנים (בעיקר עוד מבחנים), עוד דברים שאין לי כוח אליהם. אפילו הדברים הקטנים, כמו אמירות מאוד קטנות וללא כוונה לפגוע של אנשים. פשוט אין לי כוח אליהם. שיתנדפו. (האמירות, לא האנשים. בעצם, אולי גם הספרים של בני גורן - סיימנו לפחות 5 כאלה בשלוש שנים האחרונות.) ובפיזיקה אני בטח אקבל 10. טוב, מספר עם אפס.

ואררר,אני כותבת בגדלים שונים ואני מעוצבנת ושומעת שיר שקורא לאנשים ללכת מכאן של זמרת חצי קוריאנית חצי יפנית שכולם שונאים אותה והיא עשתה קרחת וקראו לה פעם איומי איטו/איומי לי, שזה ממש מוזר, כל זה באותו זמן!! כבר אמרתי ארררררררררררר?!?!?! !@@#$*)*&$%#$@#@%^&)(&%$#$

"Happy & joy joy, welcome to my world"

וזה אומר שאני שמחה. מאיזושהי סיבה לא ידועה XDD
כבר איזה שלושה או ארבעה ימים שאני ככה...D:
יום חמישי מריה באה אליי וסתם דיברנו תוך כדי שהכלב שלי קופץ עליה ומבקש במבה~
יום שישי (כלומר היום) באנו בשעה ראשונה והלכנו בשעה שנייה בגלל מרוץ אופניים. ידעתי שהייתי צריכה להתעקש יותר לא לקום בבוקר >__>
היה קטע מצחיק כש20 ילדים באים לשומר ומבקשים ממנו לצאת עם אישור אחד שכתובים בו שלושה שמות על שורות וכל שאר מפוזרים סביב XD ובלי חתימה XDD כי ככה המורה שלנו XD
מעניין מה חשבה המורה למתמטיקה שאמרה לנו במיוחד להביא אלגברה ליום שישי וראתה כיתה ריקה X:
ועכשיו שיחקתי במייפל שעתיים, ופגשתי שני אנשים שטענו שאני גבר O: כאילו אני לא רגילה לזה.
ואחד מהם התחיל לשאול שאלות XD אז הוכחתי לו בעזרת יוטיוב D< עדיף לא לפרט, חוץ מציטוט מדף היוטיוב שלי:
"The two mens from MapleStory that were on the ship with me - I TOLD YOU I'M A GIRL AND NOT A 40 YRS OLD MAN THAT LIVES WITH HIS MOTHER (like fangblade XD)" וכמו שאמרתי כבר, לפי התיאוריה שלי זה מה שהוא XP

יש לי הרגשה שההרגשה הטובה הזאת תסתיים מחר.

בכיתה שלנו אנשים רבו אחד עם השני, ונוצר מצב של 2 קבוצות גדולות של אנשים ועוד כמה אנשים בצד.
אני היחידה שאין לה בעיה עם אף אחד מהילדים בקבוצות, וחלק מהם ממש חברים טובים שלי.
זה יוצא משהו כזה: 2 חברות טובות בקבוצה אחת עם כמה בנות ובנים מהכיתה. לבנים אין בעיה עם אף אחד, לאחת הבנות גם לא, לשניה עם מעט מאוד אנשים, לשלישית בכלל יש המון אנשים שלא מדברים איתה ואפילו שונאים אותה.
בקבוצה השניה רק בנות שמתוכן גם 2 חברות טובות שלי אבל פחות, עם עוד בנות שלאחת מהן כמעט ואין בעיות עם אף אחד חוץ מאיזה 2-3 בנות וגם לה קשה. היום דיברנו על זה.
זה ממש ממש קשה. ואני יודעת שבסוף הכל יפול עליי. יום אחד כולם יחליטו להשלים אחד אחד, יבררו דברים ואז הכל יתנפץ. אני מרגישה שאני ממש צריכה להכין תרשים כדי לסדר לעצמי את הדברים בראש, למרות שזה נשמע ממש מפגר. אני מקווה שהכל יסתדר...X__X

עוד פוסט. כמה לא צפוי.

well...לא הרבה השתנה מאז הפוסט האחרון...
אבל גיליתי משהו - אני בזמן האחרון מעדיפה הרבה יותר להתחבא מאחורי האוזניות.
אני ידועה בתור מישהי רגישה. רגישה עד כדי כך שכל מילה קטנה או מעשה קטן יכולים להכניס אותי לדיכאון. טוב, במקרים כאלה אני מעדיפה להתחבר למוזיקה ולא לשמוע את מה שהולך מסביבי.
וזה בדיוק מה שקורה בימים האחרונים.
הפעילות שהייתה לנו היום דווקא הייתה נחמדה, אבל זה לא כיף לשבת 4 שעות ולהכין מגדל מקשיות בזמן שאתה מורעב כי האוכל שיש לך לא טעים. אבל מצד שני, אני ידועה גם כאחת שלא אוכלת. רק קורנפלקס, תמיד קורנפלקס 3>
BTW, הייתי שמה תמונה של ה"מגדל המגניב והעמיד ברוח וברעידות האדמה!!!" הזה, אבל ברקע של התמונות היו אנשים ואין לי כוח לצנזר אותם.
אממממ...אני מרגישה שלאחרונה קורה משהו...משהו שאנשים לא מספרים לי. או מישהו אחד לא מספר לי...?
משהו פשוט מרגיש לא בסדר. ואני גם ככה לא מתערבת אז אין לי שמץ של מושג לגבי זה...אם יש "זה".

גיאוגרפיה זה מקצוע כזה מעצבן >___>
אני וחברה בשם דנה החלטנו להשתלט על הבצפר בעזרת גיאס...נו, הדבר הזה שנראה כמו ציפור בעין~
ומצאתי מחברת ציורים שלי מכיתה ז' XDD היא הייתה קורעת רק כי קשקשו לי על התמונה שהופיעה שם אלף פעם + דמויות שהייתי רוצה שיהיו לי במייפל..וואו, הייתי עוד יותר חסרת חיים אז.

פוסט אקראירנדומלי

וואו...טוב...שנים עברו, והמון דברים עברו עליי ם:
זה קצת קשה להסביר...

אוקיי, היום חברתי היקרה מריה התקשרה אליי, ופשוט לא היה לי שום מושג על מה לדבר איתה...אני מניחה שזה בגלל שהייתי רגילה שנים להיות ילדה בודדה ופתאום כשיש לי כמה חברות קשה לי להתרגל ואני עדיין מעדיפה לבלות לבד, אבל זה ממש לא נכון. להפך, אני ממש מקנאה בהן ורוצה שהן יהיו חברות קרובות שלי, שניפגש לעיתים קרובות ונדבר בפלאפון ולא שמריה תשאל אותי "מתי את מתחברת למסן?" כי היא היחידה שרוצה לדבר איתי ואני אגיד לה שאני לא יודעת.
זה קשה להסביר את ההרגשה שאתה נכנס למסן ורואה כמה החיים של אחרים יפים/כמה דברים יש להם לעשות. זאת פשוט הרגשה חרא. אני מרגישה ממש כאילו אני היחידה בעולם שאין לה מה לעשות אחרי הצהריים, ואז מתלוננת לאמא שלה שמשעמם לה, ואחרי זה היא גם צריכה להזכיר שיש לי שיעורים לעשות. וכמובן שבאותו רגע פשוט אין לי כוח לזה.
אני מנחשת שזאת הסיבה בעצם שאני בקושי מתחברת למסן, אני פשוט אוהבת להתנתק ולשחק במשחקים כגון בריחה מחדרים ב-escapefever...ולשמוע שירים של SNSD באותו זמן, כי זה פשוט מתאים XDDD
ואני גם מרגישה שאני לא עצמאית. זה עוד יותר קשה להסברה. אני פשוט מרגישה שהחיים שלי הם בזבוז אחד גדול.
הרי אני תמיד אהיה הילדה שמקבלת את הציון הכי נמוך לא משנה מה אני אעשה. אפילו במקצועות שאני טובה בהם כמו אנגלית ולשון, תמיד יהיה מישהו שיקבל יותר ממני ואני אף פעם לא אוכל להתגאות.
אני רואה את הפוסטים שלי אחר כך וחושבת "איזה טיפשה אני!" כי אני באמת כזאת.
פשוט נועדתי להיות זאת שלאף אחד לא אכפת ממנה. לפעמים אני פשוט מרגישה שאם אני אלך עם חברות שלי הביתה ברגל, ואני אפול לתוך ביוב אף אחד לא ישמע אותי.
אבל אם חס וחלילה מישהי אחרת מסויימת צריכה לעצור שניה כי היא פוגשת מישהו או כדי לקשור את השרוכים, אז כולם מחכים לה לא משנה כמה הם ממהרים. כי ככה זה חברים. לא החברים שלי, בכל מקרה.
אבל אני לא מאשימה אותם. זאת אשמתי, כי אף אחד לא רואה אותי. ואני תוהה אם באמת לחזור לאותו מקום. כי אמנם היה לי קשה לבד, אבל כל הבעיות האלו היו נעלמות תוך שניה. אז מה אם אני אהפוך ל-FangBlade בסופו של דבר >__> (FangBlade = השחקן במקום ה-1 ב-MapleStory שהגיע לשלב 200. כולם מעריצים אותו. יש לו מסכה והוא לא חושף את הפרצוף שלו, למרות שזאת רק דמות. אף אחד לא יודע מי הוא, אבל אני מנחשת שהוא איזה גבר בן 40 שעדיין גר עם אמא שלו כי אין לו עבודה).

איכשהו תמיד אני אמצא מישהו שטוב יותר ממני. נכון, אני מכירה את כל השטויות האלה של "אף אחד לא מושלם", אבל אם תסתכלו על מישהו שהוא טיפה יותר עשיר מכם, שהציונים שלו טיפה יותר גבוהים, שהוא נראה יותר טוב או שיש לו יותר חברים, אפילו אם זה חבר אחד, אתם תרגישו נורא. פשוט אל תעשו את זה.
אבל אני כבר תקועה בתוך זה. אין לי תקווה.
לא אכפת לי כבר שאני אקבל 11 בפיזיקה, לא אכפת לי שאני מסריחה, שאף אחד לא אוהב אותי.
אין לי איך לנצל את החיים שלי. לא משנה מה החברות שלי יחשבו. אני תמיד אהיה זאת שעומדת בצד, עם אוזניות באוזניים, ומקנאה.
כמו שנאמר איפשהו, מזל קשת זה מזל חרא.

יוטיוב, הפסקות חשמל ועוד

הפסקת חשמל ארורה >___>
בדיוק כשאני מורידה 2 קבצים, יוצרת סרטון ואיכשהו במקביל מעלה אותו ליוטיוב, יש הפסקת חשמל בגלל ברקים. חזקים. בערד.
אז סתם לא כתבתי פה כמה ימים והתחשק לי~
הנה כמה נושאים רנדומליים/אקראיים/צפרדע שעושה קפה:

1. הקלטתי את השיר בסוף ^^ העליתי ליוטיוב אתמול במשך 10 שעות (הקובץ היה 1GB ולא היה לי כוח להמיר) ואז מסתבר -אני מפרה זכויות יוצרים (טוב, הוידאו שייך להם).
אז מחקתי. היום בבוקר העליתי חדש, עם תמונה במקום וידאו. מסתבר שעדיין הפרתי זכויות יוצרים (לא הגיוני שאני נשמעת כמו חיקוי מדוייק של איומי האמאסאקי!) אז פשוט הגברתי את הקול שלי (מזל שמצאתי את ההקלטה D: ) ואני מעלה שוב. ושוב זה לא מרשה >__> אני מגישה ערעור! D<
מוזמנים לבקר בצ'אנל שלי ולהגיב - http://www.youtube.com/user/LelouchLovesJpop
ולא, תפסיקו לשאול - הוא לא באמת אוהב ג'ייפופ, זאת רק אני XDD

2. הצגת הדמות החדשה המומצאת שלי - TWIGGY
זה התחיל בתור בובה חמודה עם סוודר מפוספס ענק עם שרוולים אובר-ארוכים ופה תפור והסתיים בכובע, חרב, ובגדים מוזרים כאלה עם ווסט. כן, זאת TWIGGY~
(תוצג בקרוב, אבל לפחות תדמיינו)

אני לא מאמינה! סופסוף~

כמובן שלדבר לאנשים בלתי נראים זה לא כיף, למרות שאני יודעת שכמה אנשים מסויימים כן קראו את הפוסט האחרון אבל..בבקשה...תגובות לא יזיקו T^T

אז השבוע היה דיי מוזר. החלטתי לעשות קאבר למאריונט של איומי האמאסאקי, אהה כמה אני אוהבת את השיר הזה *~*
אבל כרגיל, המיקרופון עיוות את קולי ויצא מוזר~ אני מבינה למה ליונה זה יוצא ככה .__.
עוד לא העליתי ליוטיוב, אבל אעלה בקרוב~

בנוסף לכך, קיבלתי טונות של עבודות להגיש עד יום שישי, כלומר..עוד שלושה ימים. ותאמינו לי, זה לא כיף. טוב, אולי חוץ מהעבודה במדעים D< היינו צריכים לעשות עבודה על אחד מאיברי מערכת העיכול. בחרתי כבד. ואז מצאתי סרטון אז לקחתי אותו ותרגמתי אותו. חשבתי שיהיה כיף, אבל אז גיליתי שמובי מייקר זאת ה-תוכנה שלא צריך להשתמש בה. חבל שאני עדיין לא מומחית בווגאס >>"
ואז החלטתי לשים מוזיקה בהתחלה XD זה היה משעמם בלי זה XDD אז שמתי. מוזיקה. של מייפל סטורי. כן, אני מכורה למוזיקה הזאת *~~* 3>
וזה בעצם הלך כך:

הכבד *פםפםפם* *מוזיקה של מייפל
סטורי*
הכבד הוא...חררר...מה..הא..? אה כן, סרטון. משעמם. "אתם לא
יכולים לחיות בלעדיו". אבל אפשר בלי השיעמום. אולי כדאי לשים מוזיקה גם בסוף D<

והדבר הכי גדול שקרה - סופסוף שמו את הדיסקוגרפיה של ACCESS באינטרנט לפי בקשתי~
כבר שנה שאני מתחננת באתר הזה - http://japanesemusicdream.wordpress.com/ - שהוא ד"א אתר טוב מאוד להורדת מוזיקה יפנית/קוריאנית/סינית, לדיסקוגרפיה של שני הזקנים האלו, וסופסוף היא הקשיבה לי ושמה את זה ;;;!!! אני לא מאמינה שזה קורה!!~ *~~* 33> /// @__@ YEAH!!!!???!!)(^&%$#@!!!!!!...
אני כל כך מאושרת 3>

מבחנים ;;
דיסקוגרפיה 3>
אבל..מבחנים!
אבל דיסקוגרפיה!!!
מבחנים זה יותר חשוב מאיזה שני זקנים!
לא זה לא. מוזיקה זה החיים.
אבל שני זקנים?!?!

...

נאנה קיטאדה, לאבלס, עיצוב חדש, זה כל כך שולט *~~~~*

כלמיני דברים ראנדומליים

אני ממליצה לקרוא את הפוסט הבא רק אם יש לכם כוח~ (ברור שיש לכם, רק בשביל זה אתם כאן, לא?)
אז בזמן האחרון קורים כל מיני דברים ראנדומלים~ ככה זה בקהילת האנימה, אני מניחה .__.

יש להתייחס לדברים רק כדעה. אני לא באה להגיד שמשהו נכון או לא נכון, רק אם אתם רוצים לקרוא תקראו.

כנס אוהיו-קון

בימים האחרונים שמעתי על הקמת עוד כנס, יום לפני מועד כנס הארוקון 2010 בפורים. בפורומי ישראטאקו( http://yonikatz.com/isrataku/), הנושא סער יותר ויותר מיום ליום, על כך שקבוצת Team Katana, המארגנת של הכנס, עושה את זה בכוונה לארגון אמא"י. אנשים עשו חרם. שמועות על כך שקאטאנה דיברו עם אמא"י ולא הסכימו לעשות כנס משותף. כן הסכימו, לא הסכימו, בלה בלה בלה...אני בעצמי כתבתי להם תגובות שאמרו - "זה יהיה בזבוז כספי" ו- "חרם זה לא הפתרון, אבל באמת שהייתם לא בסדר. תזיזו את הכנס". אני ראיתי את הקהילה זועקת - "תזיזו את הכנס!" ממש יכולתי לדמיין את ההפגנה. אבל במקום שזה קרה, קאטאנה החליטו לבטל את הכנס, שזה, אני חושבת, היה הדבר הטוב ביותר שהם יכלו לעשות כרגע. סה"כ קבוצה חדשה שרצתה להקים כנס כמו כל קבוצה אחרת. אוטאקו-קון, למשל, שארגנו את הכנס שהיה בחנוכה - הייתה קבוצה חדשה לגמרי. ואנחנו קיבלנו אותה. אי אפשר להגיד שהקהילה לא מקבלת קבוצות חדשות - להיפך - אנחנו עושים הכל בשביל שיהיו לנו יותר אפשרויות, שהקהילה תתפתח, אבל אי אפשר לעשות זאת כשקאטאנה לא פועלים לטובתנו. ואני אצטט - "אי אפשר להזיז את הכנס מסיבות אישיות". כל מה שביקשנו הוא שתזיזו את הכנס. אם אתם יודעים שאתם לא יכולים לעשות זאת, אני מניחה שלא הייתם צריכים לעשות את הכנס בכלל. אבל זאת הייתה הבעיה היחידה. גם אם הכנס היה חודש אחרי, או כמו שהציעו אחרים, בפסח, מספיק אנשים היו באים וגם נהנים, כמו שרציתם שיקרה. הכל היה מסתדר. חבל, באמת חבל...

ובפניה לא-כל כך חדה -

תחרות "דמות העשור" בישראטאקו

על העניין הזה אני ממש עצבנית. הייתי חייבת לכתוב. אז ככה:

בקהילת ישראטאקו, שאני בד"כ פעילה בה מאוד, התקיימה לאחרונה תחרות "דמות העשור". מטרת התחרות הייתה לבחור את הדמות הכי נערצת שהופיעה בעשור האחרון על המסך (מסך המחשב כמובן, כי למה שיביאו אנימה למסך הטלויזיה?! למשל ערוץ יס-אנימה ז"ל) ולהציג כתבה שלמה עליה הכוללת תעודת זהות של הדמות, מדובבים, קוספליי ועוד מידע לא חשוב אחר XD

בשלב הראשון של התחרות, בישראטאקו עלתה כתבה שמזמינה אותנו לבחור את דמות העשור שלנו. עשרת הדמויות שיציעו הכי הרבה, תעלה לסקר, שם יתמודדו הדמויות אחת נגד השניה. 10 הדמויות שעלו לסקר היו:

Uzumaki Naruto

Haruhi Suzumiya

L/Ryuzaki

Edward Elric

Monkey D. Luffy

North Italy

Kira/Light Yagami

Mikuru Asahina

Death the Kid

וכמובן - Lelouch Lamperouge/Vi Britannia (לב) שהשם שלו לא נכנס, אז פשוט רשמו וי בריטניה XDDD

אני כמובן הצעתי את לולוש D<

בכל מקרה, ב2-3 ימים הראשונים, הדמות שהובילה הייתה L, במקום השני לולוש ובשלישי נארוטו.

L הוביל במשהו כמו 10 קולות, ואנשים היו בטוחים שהוא ינצח.

אלא שאז, במהלך הימים הבאים, כנראה שהיו הרבה הצבעות ללולוש (לא רק ממני) והוא עלה למקום הראשון.

תמונת מצב: לולוש מקום ראשון. הוא ו-L היו במרחק 5-6 קולות אחד מהשני. נארוטו עדיין מקום שלישי, אבל הארוהי התקדמה לעברו. אדוארד כבר עבר את ראיטו. ומיקורו נשארה למטה עם בקושי 2 קולות...

התחרות הייתה אמורה להסתיים ב-31.12, אבל אנחנו חיכינו עד לחצות, חג המולד, ה-01.01. אנשים נכנסו בחצות לסקר ובדקו את המצב. אפשר לראות את התגובות משם עדיין. אבל זה לא הפריע למנהלי התחרות.

מכיוון שמנהלת התחרות ורם לא היו מחוברים כמה זמן, היינו צריכים לחכות עוד כמה ימים מייגעים שבהם התחרו L ולולוש בקרב צמוד. הלב שלי פעם (כן, עד כדי כך). מעולם לא הרגשתי יותר לחוצה (טוב, אולי כן). רציתי למות (אוקיי, לא).

חשבתי שזהו, L ינצח, אבל אז ראיתי את התגובות: "לולוש כבר ניצח, תסגרו את הסקר". התגובות חזרו על עצמן. התעודדתי. אנשים היו פה בחצות וראו את התוצאות, זהו הסקר נגמר. אז זהו שלא. כמובן שיעשו לנו בכוונה.

לאחר כמה זמן הספיקה גם הארוהי סוזומיה לעבור את נארוטו...אבל זה לא היה משנה. מעריצי הארוהי גם ככה היו עצובים. תגובות מעטות של "הארוהי צריכה לנצח" היו בין התגובות, ואנשים כבר היו בהרגשה של "הכל הולך להסתיים..."

ההודעות שאני עצמי כתבתי היו הרבות ביותר באותו סקר. הייתי ממש לחוצה, כפי שכתבתי שם. "הכתבה כבר הוכנה", אמרה Satoshi, מנהלת התחרות. "צריך לעשות רק ליטושים אחרונים" מובן שבאותו רגע חשבתי שלולוש יהיה זה שיופיע בכתבה, מכיוון שלולוש הוביל כמה ימים ברציפות.

אבל מסתבר שביום שהכתבה הועלתה, L היה המנצח. פערתי את פי, תרתי משמע. 'אני לא מאמינה!!!'

נכנסתי לעמוד התגובות. הראשונות היו בסגנון "יאי, L ניצח" והבאות כבר היו "זה לא הוגן, X היה אמור לנצח (לא רק לולוש)", או "זה לא יכול להיות!". וזה באמת מה שהרגשתי באותו רגע. כתבתי תגובה זועמת "אני לא סומכת עליכם יותר" ובאותו רגע החלטתי - אני מחרימה את ישראטאקו.

וזה בדיוק מה שעשיתי.

אבל הכי הרגיז אותי, שכשכתבנו למנהלת התחרות, "את עשית כתבה מראש, החלטתם ש-L ינצח מראש" היא היתממה. מסתבר שרם אמר לה ש-L מוביל, אבל לא הוא ולא היא היו שם. אני לא מאשימה אותם בזה, אבל אני מאשימה אותם בזה שעשו את התחרות לגמרי לא הוגנת.

פרישה מישראטאקו

וזו לא הייתי רק אני. בגלל ההנהלה שהתדרדרה, חוסר אחריות ועוד דברים אחרים שאני לא אפרט עליהם, ישראטאקו נהפכה במשך שלושת השנים האחרונות למקום אחר. לא המקום הטוב שהיה לפני 3 שנים, כשבאתי לקהילה. שמעתי סיפורים מאנשים שהיו שם עוד לפניי. היה שם טוב. BUT NO MORE.

אם לא יעשו שינוי, אני לא מתפלאה שיותר ויותר אנשים יעזבו. אופיר (Anime-Master) שהיא חלק מאוד חשוב בישראטאקו, כבר עזבה. מה יהיה בעתיד...?

ברוכים הבאים~

ברוכים הבאים, הבאות, היצורים והעמבות שנכנסו כרגע לבלוג~
(אני לא מאמינה ש*אני* פתחתי בלוג O-O אני?! בלוג?!?! מה הקשר?!?!?!)

אני איריס, בת 14, חולת אנימה וגיאס בעיקר ♥♥♥
גרה בחור קטן ונטוש בדרום בשם ערד- אולי שמעתם עליו לאחרונה - שם אני גרה. כמובן שלצערי.
הבלוג הזה שלי (שאני עדיין לא מאמינה שפתחתי) יעסוק כמובן - בי (וואו, זה נושא מורחב), בקהילת האוטאקואים בישראל, מוזיקה יפנית, סדרות אנימה ומנגה ובעיקר - אני (תאמינו לי שיש מה להרחיב).
אלו בערך גם התחביבים שלי...חוץ מזה שאני אוהבת לכתוב סיפורים קצרים (מי חשב שזה ייצא טוב?!) ולשיר (אוקיי, זה *לא* יוצא טוב) ולשים סוגריים אחרי כל משפט (לא שמתם לב נכון...?).

על WY:
Warui Yume יהיה השם של הבלוג שלי. הוא נלקח מהשיר Under Babydoll של הזמרת היפנית האהובה עליי ביותר, נאנה קיטאדה 333> באופן עקרוני, כל עניין הבובות המפחידות האלו מדבר אליי. כן, אלו בעלות העיניים הלבנות, השמלות והחוטים שמחזיקים אותן (ואני לא מדברת רק על איומי האמאסאקי). מאוד רציתי לכתוב סיפור על זה, באמת שכן, אבל פוקימון גנבו לי את הרעיון >___>"
וכמעט שחכתי! הפירוש של Warui Yume הוא "סיוט", כאשר Warui זה רע ו- Yume זה חלום. חלום רע = סיוט. את זה בטח הבנתם D<
וגם את הדחף הבלתי נשלט שלי לשים לב ♥ אחרי ♥ כל ♥ מילה ♥ עוד תכירו ♥~

אז בינתיים, עד הפוסט הבא (וואו, זה יהיה בקרוב, יש לי הרבה מה לומר מוחעחעחע ~צחוק לולוש~),
תהנו ותעשו לי טובה, אל תאכלו סנדוויץ' גבינה צהובה ואז תנהגו. אם גבינה צהובה אוכלים - לא נוהגים!

LelouCHU ♥