העדכון עדכן את כל העדכונים שעדכנו את...לא חשוב.

עדכונים!~ ^0^

1. הכנות לקוספליי:
פאה - לחכות למישלוח
מגפיים - למצוא משהו
בדים - ללכת לקנות

2. קאברס:
edge - edit
BYE NOW!
Change Myslef
Break Out + Black Rain
Best Friend (להקדיש למישהו XD)
לסיים את הסרטון הראשון בפרוייקט!
לחשוב על הסרטונים של My Dear Maria., Kamisama Hitotsu Dake, Wish In the Blood.

3. דברים אחרים:
להבין מה קורה עם המחשב שלי ולתקן זאת
למחוק דברים כדי שיהיה לי יותר מ-1GB במחשב

יאיייייי 3> (חירפון של רגע)

שימחתי את מריה~ איזה כיף 3>

בכל מקרה, החלטתי שהגיע הזמן לרוקן את הפלאפון קצת ולהכניס שירים חדשים. מסתבר בסוך שהיה לי איזה וידאו שתפס לי 200MB! עכשיו אני מבינה למה היו לי רק 103 שירים XD עכשיו אני יכולה לשים עוד לפחות 10...
וגם הסתכלתי קצת בסמסים (למחוק דברים שלא צריך לראות) ובתמונות, ומצאתי טונות של תמונות של עצים מכופפים, שלמרבה ההפתעה יש לי אובססיה אליהם 3> ממייפל סטורי כמובן. יש שם עץ מכופף ב-90 מעלות ואיכשהו התאהבתי בדבר הזה. יופי, לא רק שאני מתאהבת בדמויות מצויירות, עכשיו זה גם עצים, מכופפים ומופיעים במייפל.

והנה אוסף העצים המכופפים שלי:


(27.10.2009)

למרות שעברתי שם מיליון פעם,
בחיים לא ראיתי את העץ הזה.
אולי זה כי הלכתי מהצד השני...
ליד איזה בית בדרך הביתה.

(17.11.2009)

עוד אחד בדרך הביתה, ליד הבית
של טלי. הוא היה משהו כמו 47
מעלות אבל לא רואים את זה
בתמונה. לעזאזל, למה לא 50?!

(17.11.2009)

כמה מטרים אחרי העץ הקודם. טלי
אמרה לי שהיא טיפסה עליו כשהיא
הייתה קטנה אבל לא נראה לי שבגלל
זה הוא מכופף ככה, כי היא רזה. מאוד.

(09.02.2010)

זה העץ הכי עקום ומאגניב שראיתי בחיים!
זה היה בטיול השנתי לחרמון באכסניה...
הוא מכופף ב-90 מעלות אבל אחרת ממה
שאני רוצה...בדרך למצוא את העץ המושלם!

(24.02.2010)

עץ שלא סתם מכופף ב-90 מעלות, אלא
אחרי ה-90 מעלות יש עוד כיפוף ב..פחות
מעלות #$%^&* לעזאזל! אבל עדיין זה
היה עץ מאגניב. אני מקווה שאני אמצא
את העץ המושלם XD כי אני חסרת חיים

אינטרנט מהיר 33333>

יש לי אינטרנט מהיר ולכם לא ם:
האמת שלכל אדם שני במדינה הזאת שיש לו אינטרנט, יש לו אינטרנט מהיר..
אבל מה אכפת לי, עכשיו במקום 2.5GB יש לי 10~~~~ואף אחד לא יגיד לי שיש לו יותר~
ועכשיו במקום לחכות שעות להורדה של סינגל אחד מיסכן זה לוקח שניות~

אוקיי, כמה דברים:

1) קבוצות - זה מתחיל לצאת משליטה.
כמו שאמרתי בכיתה שלי הכל התחיל להסתבך. עכשיו במקום 2 קבוצות אנשים רבים גם אחד עם השני בתוך הקבוצה ואני עדיין זאת שתקועה באמצע. במקום להשלים, אנשים פשוט רבים עם עוד ועוד אנשים עד שבסוף - אני אומרת לכם - זה יצא משליטה.
מריה אמרה לי להיזהר מהתקופה הזאת של השנה כי בדרך כלל אצלנו בסוף השנה רבים, וזה נכון.
לי היה קשה מאוד להחזיק חברויות בשנים קודמות ובשנה שעברה מאוד השתדלתי לא להיכנס למריבות, אבל לא שמתי לב שאני פשוט נותנת לאנשים לדרוך עליי. אנשים ידעו שהם יכולים להתווכח איתי על כל דבר קטן ובסוף אני תמיד אוותר על העקרונות שלי ואתנצל.
לא משנה מי הצד החזק והחלש במריבה (ככה אני קוראת לזה. אני מתכוונת כמובן לצד שהחליט לא לדבר עם השני והצד שלא יודע מה הוא עשה ואיך לתקן זאת) תמיד הרגשתי שאני הצד החלש, שתמיד נמצא בחוץ ותמיד צריך להתנצל גם אם כל העולם חוץ מהצד השני חושב שאני צודקת.
אני יודעת שעם חברים צריך להתפשר, אבל לא עד כדי כך.

היום, לנה החליטה שבא לה להרחיק אותי מה"קבוצה" (שאני כבר לא בטוחה איזו קבוצה זאת) האחרת של החברות שלי. אז היא פשוט לקחה לי את כל הדברים ושמה בשולחן שלה, רצתה שאני אנטוש אותן ואבוא לשבת לידה.
כמובן שאני לא מוכנה לוותר אז פשוט נשארתי במקום גם כשהיא לקחה לי את הפלאפון ו"איימה" שהיא תשמיע את השירים היפנים והמאגניבים שיש לי שם בקולי קולות~
ובזמן שאני צועקת לה "תכבי את זה!" מריה ביקשה את האוזניות. בהתחלה סתם צחקתי איתה ואמרתי לה "לא..אי אפשר XD" אבל בסוף זה הגיע אליה.
באותו שלב כבר לא היה אכפת לי, שכולם מצדי יקחו לי את כל הרכוש, ישמידו/ישרפו/יזרקו מהחלון/יטביעו אותו לא יודעת איפה. אני כזאת שלא אוהבת שלוקחים לה דברים.
התיישבתי על שולחן בצד. אם לנה מנסה למשוך אותי לכיוון אחד אבל מצד שני גם מריה חברה שלי, אני לא יכולה פשוט לנטוש אותה וללכת ללנה. אז במצב הזה אני פשוט מתרחקת.
נמאס לי כבר להיות זאת שתקועה באמצע. תאמינו לי, להיות נגד כולם זה הרבה יותר פשוט.
אתה לא צריך לדבר עם אף אחד, להיות עסוק רק בעצמך ולהיות בטוח שלאף אחד לא אכפת.
להפתעתי דווקא לאנשים כן היה אכפת שאני בצד, שזה משהו חדש.
אני לא אגיד מי, אבל תמיד כשהמישהו הזה עצוב/חולה, תמיד כ-ו-ל-ם שמים לב. כשהבנאדם הזה עצוב, כל החברים שלו יבואו וישאלו מה קרה, איך אפשר לעזור וכ'ו. גם אם הוא יגיד ששום דבר, עדיין הם ימשיכו ויעזרו לו עד שהוא יתעודד. אם הוא חולה, הם יתקשרו אליו ויבקרו אותו ויהיו ביניהם שיחות קורעות שאני אשמע עליהן יום אחרי זה.
אבל כשאני עצובה? רק למעט אנשים אכפת, ואני מאוד מעריכה אותם. אני יודעת שאני לא יכולה לבוא ולדרוש מאנשים לשים לב אליי. הרי אני זאת שרציתי לשבת בפינה. אבל אם הייתי ממשיכה להיות שם כבר הייתי נקרעת.

2) קוספליי~
אני בקאסט~ יאי D:
אנשים נחמדים, הכל טוב ויפה P: ופה אני באמת לא הולכת להתלונן, רק להזכיר לעצמי שאני צריכה להתחיל לעשות משהו עם זה כבר! אני מקווה שירשו לי ללכת למפגש הזה כדי לעשות צילומים..

3) רשימה! ~הזכויות שמורות למריה חברה לבלוגים ורודים בע"מ~
מריה, איזו השראה לרשימה ארוכה הבאת לי:
(ולא, אני לא הולכת לכתוב פה לקנות 3 חלב, או במקרה שפעם אחת קרה בטעות, 33 חלב)

~להתחיל לעבוד על הפרוייקט (Kesenai Tsumi - ISTV) וזה כולל הקלטה.
~ואם כבר מדברים, להקליט את כל השירים האחרים לפרוייקט, לחשוב על קישור בין 2 סרטונים,להקליט את Break Out, BYE NOW!, CHANGE MYSELF, לערוך את השירים שכבר הקלטתי (+AutoTune)
~לסיים להתכונן למבחן בהיסטוריה
~להתכונן למבחן בפיזיקה שממנו הברזתי (אם הוא יתן לי לעשות אותו בכלל)
~להתכונן למתמטיקה (וזה כולל טונות של דפים וספרי בני גורן)
~לקצר את הפוני בחזרה
~להגיד ל-*********** (מקרר) ש- ********************** (אני רוצה שניצל)
~לקחת את ה**************** (שניצל)
~להעביר כבר שירים לטלפון
~לשחק בכל המשחקים ב-escapefever
~למחוק כמה דברים כי אין לי זיכרון במחשב יותר
~למצוא כינוי חדש ומגניב למסן
~לסדר את כל הפתקים שיש לי מהשנים האחרונות בצורה נורמלית
~לסדר בתיקיה את הדפים של פיתוח קול
~למצוא אומץ ולשיר למישהו O_O

וואו. באמת שאין לי שם לפוסט.

וגם מריה מכריחה אותי לכתוב.
אני יודעת שאחרי זה היא תבוא אליי בטענה שאני יכולה לכתוב מה שאני רוצה, או לא לכתוב במקרה שלי אבל היא מכריחה אותי בכל זאת XD
אז! כדי להסיח את הדעת מהדברים הלא חשובים שכתובים למעלה אני כותבת בכתב ענק.
זה כיף. המממ...אנשים חושבים שאני מאוהבת O_O אינלי מושג מאיפה הם קיבלו את הרעיון הזה.
וזה מזכיר לי, טלי - למרות שאין לך מחשב ואני יודעת שאת לא קוראת את זה - תפסיקי לתת לאנשים רעיונות XDD
אני צריכה דחוף להפסיק לתת לאנשים כל כך הרבה פרטים או שבסוף הם יגלו עליי דברים שאני לא רוצה שיגלו X:

בבצפר לא יכול להיות יותר מעצבן מזה. עוד ריבים, עוד מבחנים (בעיקר עוד מבחנים), עוד דברים שאין לי כוח אליהם. אפילו הדברים הקטנים, כמו אמירות מאוד קטנות וללא כוונה לפגוע של אנשים. פשוט אין לי כוח אליהם. שיתנדפו. (האמירות, לא האנשים. בעצם, אולי גם הספרים של בני גורן - סיימנו לפחות 5 כאלה בשלוש שנים האחרונות.) ובפיזיקה אני בטח אקבל 10. טוב, מספר עם אפס.

ואררר,אני כותבת בגדלים שונים ואני מעוצבנת ושומעת שיר שקורא לאנשים ללכת מכאן של זמרת חצי קוריאנית חצי יפנית שכולם שונאים אותה והיא עשתה קרחת וקראו לה פעם איומי איטו/איומי לי, שזה ממש מוזר, כל זה באותו זמן!! כבר אמרתי ארררררררררררר?!?!?! !@@#$*)*&$%#$@#@%^&)(&%$#$